הג׳ונגל הגנאלוגי של שושלת רייך
- Mattan Segev-Frank
- 16 ביולי
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: 17 ביולי
מחקר שתפר מחדש עץ משפחה שהתפזר ונפרם
אחרי ששיתפתי בחלק מסיפוריה של המשפחה האישית שלי בפוסטים האחרונים, אני רוצה להתחיל לשתף אתכם גם במחקרים על שושלות אחרות – כאלה שביצעתי להנאתי ואחרים שביצעתי עבור לקוחות. בואו נצלול לתוך מחקר גנאלוגי והיסטורי על שושלת רייך, שחשף קשרים היסטוריים וחברתיים סבוכים ואבודים. במשך שנים רבות, התקיים ענף אחד מתועד ומפורסם של המשפחה הרבנית הזו, בעוד שיתר ענפי המשפחה היו אפופים בהילה של מסתורין, נשכחו ואיבדו קשר אלה לאלה ועם ההיסטוריה המשפחתית של עצמם. מחקר מעמיק הצריך סקירה יסודית על פני תחומי ידע רבים, ולבסוף לא רק השיב לקדמת הבמה דמויות היסטוריות נשכחות אלא גם הביא לגילויים משמעותיים הקשורים לצאצאי המשפחה ולקשריה עם שושלות מעניינות אחרות.
בפוסט קודם, ׳שושלות של אחרים׳, הסברתי בקצרה איך נוצר החיבור שלי להיסטוריה של שושלת רייך. במשפחת רייך מטרנבה, שהיתה מחותנת ארבע פעמים לפחות עם משפחתו של סבי, ידעו בוודאות שהם בני דודים של המשפחה הרבנית המפורסמת באותו שם, ולכן רציתי למצוא את הקשר המדויק.
כיוון ששושלת רייך הרבנית מתחילה מהרב יעקב קאפל אלטנקונשטאדט-רייך, שנודע בשם ׳קופל חריף׳, ראש ישיבת ווערבוי (כיום ורבובה שבסלובקיה) שהיה מחשובי רבני הונגריה בתקופתו והוספד על-ידי חברו הרב משה שרייבר, החתם סופר, ניגשתי לפענח את עץ המשפחה של צאצאיו מתוך מחשבה שגויה שזה יהיה תהליך מהיר או פשוט.
כל כך הרבה זמן, עבודת מחקר, וחשיפה של מקורות, דמויות וסיפורים הושקעו בתהליך הזה – הן סיפורים שליקטתי במסגרת המחקר והן סיפורים וחוויות שנוצרו בסיפור החיים האישי שלי ב-18 השנים האחרונות - קרו בזכות החיבור הזה, עד שזה הפך לכמעט בלתי אפשרי עבורי למצוא כיצד לפלח סיפורים ספציפיים ולשתף בהם, אבל אני מרגיש שהגיע הזמן ושמח להתחיל לפרסם אותם, סופסוף.
כל מי שהתעניין אי פעם בדמותו ההיסטורית של קופל חריף או בהיסטוריה המשפחתית שלו, יגיע מהר מאוד אל המקור ההיסטורי העיקרי שהשתמר לגביו – הספר ״תולדות יעקב: קורות חיי הגאון רבי קאפל חריף זצ״ל (ר׳ יעקב קאפל אלטענקונשטאדט)״, שיצא לאור בלונדון ב-1918 על-ידי אחד מניניו, ד״ר צ׳ארלס דושינסקי.
את הספר כתב צ׳ארלס דושינסקי כמנחת אהבה לציון חמישים שנים למינויו של אביו, הרב דוב בער (ברנהרד) דושינסקי, לאב בית דין בנאמעסטו (כיום נמסטובו בסלובקיה). ההנחה המתבקשת היא שהמחבר הכיר אישית את רבים מצאצאיו של הסבא רבא שלו, גם בגלל השושלת המפוארת ממנה הגיע, שכן אביו וארבעת אחיה של אמו רבקה חיילה (קתרינה) דושינסקי לבית רייך, כמו-גם אביה וסבה, היו מהחשובים שברבנים האורתודוקסים של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
הגברים במשפחה היו גם ידענים בעלי סמכא בעולם התורני אבל גם בעלי תארים אקדמיים ויכולות חשיבה ביקורתית, מחקר וניתוח בהתאם. וגם הוא עצמו – שהוסמך לרבנות וגם השלים לימודי דוקטורט במשפט וכלכלה חברתית באוניברסיטאות ברחבי האימפריה – מקלוז׳ נאפוֹקה שברומניה של ימינו ועד לוורוצלב שבפולין של ימינו. בשל כל הנסיבות הללו, וכן בשל הכתיבה בפורמט כמעט אקדמי, עם הפנייה למקורות הרבים עליהם הוא מסתמך, זוכה דושינסקי לאמון רב בקרב קהלי קוראים רבים באופן מיידי.
בעמוד מס׳ 35 בספר הכניס דושינסקי תחת הכותרת ״בניו ויוצאי חלציו״:
אשת נעוריו הרבנית הצנועה מרת ריזל ע״ה מתה בשנת תקנ״ט. בתוך הכתבי יד הנשארים נמצא גם ההספד אשר השמיע בהקמת מצבה על קברה, ועל שער הכתב יד כתובים הדברים האלה: ״דרשת תוכחת מוסר יום ג׳ ערב ראש חודש אב תק״ס לפ״ק ביום הקמת מצבת זוגתי הרבנית החמודה היקרה ריזל עליה השלום״. היא ילדה לו שני בנים ושתי בנות.
הבנים היו:
א) שמואל הנקרא זנוויל והוא נפטר בעודנו נער.
ב) שמעון אשר היה איש מסחר ותקע אהלו בעיר קעטשקעמעט בהגר ושם יוצאי חלציו יושבים עד היום.
הבנות היו:
ג) בתו שינדל ע״ה אשת ר׳ אליה׳ בוסטין ז״ל.
ד) ובתו פעסל נתקשרה לר׳ אברהם דאהאן, תלמיד חכם מופלג בעיר חדשה.
אחרי מות אשתו הרבנית ריזל נשא את אחותה מרת ליבלא לו לאשה. ממנה נולדו לו עוד שלושה בנים ושתי בנות.
הבנות היו:
ה) האשה מרת מאטל אשת הרבני מו״ה דוד ליב ברד״ח הנזכר לעיל.
ו). והאשה מרת ייטל אשת התורני ר׳ ליב ראזענצווייג ז״ל, נכד הגאון ר׳ בצלאל ראנשבורג, ראש בית דין בפראג.
ושלשה בניו מזיווג שני היו:
ז) ר׳ צבי הירש אשר תקע אהלו בעיר חדשה.
ח) ר׳ משולם אשר מקום מושבו היה בקהלת טרענטשין. הוא היה בעל פּפיות ובעל לשון עד להפליא והוא העתיק בכתב רוב חידושי אביו הגאון ז״ל. איזה כרכים נשארו בידו ואחרי מותו באו לידי בנו הרבני מו״ה ישעיה רייך ז״ל אשר היה דר גם כן בטרענטשין.ואחרי מות ר׳ ישעיה, זה כעשרים שנה, הכתבי יד נמסרו ליד דודי מורי הגאון ר׳ משה נרו יאיר, אב בית דין דקהילה קדושה באנאוויץ.
ט) הצעיר שבבניו היה א״א זקני הרב הגאון החסיד ועניו כקש״ת מנ״ה אברהם יחזקאל רייך* זצ״ל. בן זקונים היה לאביו כי בשנת תקע״ג נולד. בעודנו נער כבר הופיע שכלו הזך ואביו היה מחנכו בתורה ויראה. ויגדל הנער לשמחת אבותיו ויהי להם לעזר ולתומך בעת זקנתם ובפרט לאביו היה חבר טוב ויושיע לו בענייני הקהילה והישיבה. [...]
* בני רק״ח היו ידועים בשם ״רייך״ למימרא ״אויס דעם רייך״, ולא נהגו בכינוי אביהם ״אלטענקונשטאדט״. שמות המשפחות בלשון אשכנז קבלו עליהם היהודים בימי מלוך הקיסר יוסף השני (1780-1790) על פי מצוותו, ואין ידוע האם רק״ח עצמו חתם כן במכתבי׳ אשכנזיה׳.
חוקרי משפחה רבים לפניי ניסו להתחקות אחר צאצאיו של קופל חריף וגילו, כל אחד בתורו, שמשהו לא מסתדר. לגבי הענף של סבא שלו - בן הזקונים של קופל חריף – המידע מדויק וממוסמך, ואכן מדובר במשפחה רבנית ידועה ומתועדת, שהותירה אחריה מספר ספרים רבניים עם הקדמות שמפרטות את שלשלת היוחסין של הכותבים ועם הקדשות של צאצאים שתרמו לעילוי נשמת קרוביהם וסיפקו מקורות מידע ולכן היה לכותב קל להשלים את המידע לגביה.
לגבי כל יתר ילדיו של קופל חריף – המידע שהוא מספק מתנגש עם המקורות הזמינים ומוביל למבויים סתומים שוב ושוב, וחשוב לזכור שבתקופה ההיא מחקר ארכיוני היה בלתי נגיש, ואפילו תכתובות דואר שניהל עם קרוביו בהונגריה הפכו לבעייתיות במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתור אזרח של מדינת אויב באנגליה, למרות היותו נשוי לאזרחית ילידת לונדון, עבר צ׳ארלס דושינסקי קשיים רבים, שבוודאות הפכו את המחקר לקראת פרסום הספר לקשה עד בלתי אפשרי.
התכתבויות שניהלתי עם גנאלוגים ועם צאצאי משפחת רייך שעדיין ניסו לברר אם יש להם קשר לקאפל חריף לא הצליחו למצוא נקודות השקה בין המידע ״הרשמי״ בספר לבין מקורות גנאלוגיים ולא הבינו מדוע. המצב תסכל אותי ואותם, ועם הזמן, ביחד עם קרובת משפחה אהובה שהיא צאצאית רייך ועם יעקב גולדשטיין, חבר שגם אשתו קשורה לשושלת רייך בקשר דם (ואת שניהם הכרתי דרך המחקרים המקבילים שלנו על משפחת רייך) החלנו לנסות לפענח את המידע בכל השושלות ו״לעשות סדר״ במידע, במידה ויסתבר שישנן שגיאות.
כעבור שנים של מחקר מעמיק וחשיפה של מקורות ופרטי מידע שהתפרשו על-פני מדינות שונות ולאורך מאות שנים, הצלחנו לכתוב מחדש את הסיפור, לחשוף מידע שחמק מדושינסקי, לתקן שגיאות שנפלו במידע כפי שהבין ותיעד אותו, ולמפות מחדש את הג׳ונגל הגנאלוגי הסבוך שגילינו.
אין בכך חלילה ניסיון לבטל את חשיבותו של דושינסקי או של הספר שלו, נכון לזמן ולמקורות המידע שעמדו לרשותו, אלא להיפך – רצון להשלים ולשפר את המחקר שהוא החל בו ולהנציח את השושלת המרתקת שהוא חלק ממנה.
כמויות המידע הן עצומות ואיני רוצה להתיש את הקוראים, ולכן אפרסם פוסטים נפרדים בנוגע לענפים שונים מצאצאי המשפחה, בניסיון לוודא שהסיפורים יספקו עניין ויישמרו את הסקרנות, בין פוסטים נוספים שיעלו בין לבין בנוגע למשפחות אחרות.
קופל חריף נפטר ב-12 בדצמבר 1835 בוורבובה, המקום בו הקדיש את חייו תלמידי חכמים רבים ומועמדים לרבנות, ונקבר בשורה הראשונה בבית הקברות היהודי המקומי ביחד עם רבני הקהילה בתקופותיה השונות.
תוך שנים ספורות לאחר מותו, העולם השתנה לחלוטין, עם השינויים שחוללו המהפכה התעשייתית, תהליך העיור של הערים באירופה וההזדמנויות החדשות שנפתחו בפני היהודים בהונגריה, בין היתר. שינויים אלה השפיעו על כל משפחה יהודית וגרמו לאנשים לשנות את מיקומם, מקצועם, השתייכותם הדתית ועוד.
ומכיוון ששום דבר הוא אף-פעם לא באמת מקרי – חמש דקות אחרי שהתיישבתי והתחלתי לכתוב את הפוסט הזה נשלחה אליי ידיעה משמחת שפרסמה העירייה של ורבובה, שהצליחה לקבל מימון בסכום של כ-582,000 אירו מקרנות האיחוד האירופאי לצורך שיפוץ חלקי של בית הכנסת שבו פעל קופל חריף. העירייה תוסיף כ-100,000 אירו מקופתה למימון הפרויקט, שבמסגרתו ישופצו המגדלים על המעטפת ההיקפית של הבניין, יוחלפו החלונות והדלתות, ישופצו חלקית החללים הפנימיים, יותקן חיווט חשמלי, ייבנה חניון לבניין, יותקנו מעקה ורמפה לנכים, ועוד.
הייתי רוצה לקוות שמדובר בשימור לצורך תיעוד והנצחת ההיסטוריה היהודית של המקום, אך כיוון שהקהילה המקומית הושמדה ברובה בשואה וכבר עשרות שנים שלא חי שם ולו יהודי אחד, סביר יותר שהשיפוץ יהיה לצורך הסבת המבנה למבנה קהילתי.
רגעים כאלה גורמים לי להיות עצוב, ולזכור למה כל כך חשוב לחקור, להנציח ולשמר את הזיכרון של קהילות יהודיות שנרצחו בשואה – גם בצורה של מחקרים היסטוריים מקיפים וגם בתיעוד פרטני של בנות ובני הקהילות שחיו ופעלו שם.
אני מתחיל להכין את הפוסט על בתו הבכורה, שתחזור למקום הראשון בסדר הכרונולוגי של ילדיו, ובואו ניכנס לאחד הג׳ונגלים הסבוכים והמעניינים ביותר.
ואם גם אתם סקרנים לגלות את שורשי המשפחה שלכם וזקוקים למומחה שינחה אתכם דרך הג׳ונגל המשפחתי שלכם - פנו אלי.
תגובות