משפחת גרינוואלד, ענף מצאצאי ה״פנים מאירות״ במוראביה. חלק 1 מתוך 2.

פוסט זה ממשיך את המחקר המשפחתי שלי ועוקב אחר צאצאיו של הרב מאיר אייזנשטאדט, ה"פנים מאירות". באמצעות מקורות ארכיוניים, ספרותיים ומקורות רבניים, הצלחתי לחשוף את משפחת גרינוואלד, ענף של צאצאים ממוראביה, כולל שמות, תאריכים וקשרים משפחתיים, ומחבר מחדש את אגפיה הנשכחים של השושלת הזו להיסטוריה מתועדת, בתקווה שאסייע לה להשתמר.

באחד מהפוסטים הראשונים בבלוג שלי, תיארתי את האופן שבו מחקר גנאלוגי תוך שימוש בחומרים ארכיוניים ובמאגרי מידע מפולין ובלארוס חשף את הקשר המדויק והישיר בין משפחתי לבין רבי מאיר אייזנשטאדט [1670-1744], מחבר הספר הרבני "שו"ת פנים מאירות", אשר התגלה כאב קדמון שלי 8 דורות אחורה דרך בתו רוחלה שחיה בביאלה (כיום ברסט-ליטובסק, בלארוס).

היום ברצוני לחשוף מידע מדויק יותר ממה שהיה זמין עד כה על ענף נוסף של צאצאיו, משפחת גרינוואלד שחיה במוראביה, אזור השייך כיום לצ'כיה, ומשם התפזרה לכל רחבי העולם.

ראשית, ברצוני להבהיר למי שאינם מתמצאים בהיסטוריה רבנית מהיכן מגיע השם "פנים מאירות": בספרות הרבנית האירופאית, מקובל שרב מפורסם מכונה לא בהכרח בשמו, אלא על-שם הספר המשפיע ביותר שפרסם - במיוחד אם יצירה זו זכתה להכרה עוד בימי חייו. כך, הרב משה סופר מפרעשבורג מוכר יותר בשם ׳חתם סופר׳, הרב יחזקאל לנדאו מפראג מוכר כ׳נודע ביהודה׳, שבתאי הכהן הוא הש״ך (שפתי כהן), הרב דוד חריף מלעמבערג הוא ה׳טורי זהב׳ או הט״ז, הרב משה גרינוואלד ידוע כ"ערוגות הבושם", והרב דוד דייטש קרוי על-שם ספרו "אהל דוד". בהתאם לנוהג זה, הרב מאיר אייזנשטאדט כונה גם הוא בשם ספרו המפורסם, "שו״ת פנים מאירות", וכך הוא נקרא בדרך כלל בספרות הרבנית (ולפעמים נקרא גם מהר״ם א״ש - מורנו הרב רבי מאיר אייזנשטאדט, שם שבהמשך יצר בלבול עם הרב מאיר אייזנשטטר 1780-1852).

כיאה לרב חשוב ומפורסם, שושלתו של ה״פנים מאירות״ עוררה עניין מחקרי מאז ומעולם. אחד מאבות תחום המחקר של הגנאלוגיה היהודית של מרכז אירופה, ד״ר ברנהארד (דוב בער) וואכשטיין (Wachstein), ציין בספרו ״Die Grabschriften des alten Judenfriedhofes in Eisenstadt״ (נוסחי המצבות בבית הקברות היהודי הישן באייזנשטדט) מ-1922, שזמין אינטרנטית בגרמנית וגם בעברית, בחלק בו הוא מפרט את צאצאי הפנים מאירות:

״בנו אליעזר, שהמשיך את מורשתו המקצועית של אביו כמנהיג הקהילה היהודית בעיר שדלץ בפולין, התגורר שם. אחד מבניו של אליעזר, יעקב, התגורר בלונדון ופרסם שם בשנת 1770 את הספר ״תולדות יעקב״ [לא לבלבל עם הספר באותו שם שהתפרסם גם הוא בלונדון ב-1918 על-ידי הרב ד״ר צ׳ארלס / יעקב קאפל דושינסקיא, שהיה ביוגרפיה לסבא-רבא שלו, הרב יעקב קאפל אלטנקונשטאדט-רייך, הידוע בכינוי קופל חריף – מ.ש]. הוא ממשיך: ״על צאצאיו של יעקב נמנה הרב מוריץ גרינוואלד (שבעת פטירתו כיהן כרב הראשי של בולגריה, נפטר ב-10 ביוני 1895 בלונדון), אשר פרסם תרשים גנאלוגי של הייחוס שלו בעמוד מס׳ 26 בספרו ״Jungbunzlauer Rabbiner״ על רבני קהילת בומסלא.״

החלק על צאצאי הפנים מאירות מתוך ספרו של וואכשטיין תורגם על-ידי ברנרד ישראליט קוכל ז״ל לאנגלית (תוך השמטת הטקסטים הרבים בעברית, למרבה הצער) וזמין אינטרנטית דרך אתר JewishGen. אבל מלכתחילה, וואכשטיין לא מפרט את שלשלת היוחסין אלא רק מפנה אל המקור.

במהדורה החדשה של ״שאלות ותשובות פנים מאירות המפואר - מהדורה חדשה מפוארת ומאירת עינים״ שיצאה לאור בשנת תשע״ג (2012), נכלל נספח מאת ר׳ יחיאל גולדהבר שכותרתו ״תולדות פנים מאירות״ המפרט את צאצאי הרב אייזנשטאדט. כיוון שאני יודע שאת הענף שלי הוא לא הצליח לפצח מעבר למה שמופיע בספרות רבנית, החלטתי לנסות להצליב את המידע שלו עם חומרים ארכיוניים. בהגיעו לענף זה של המשפחה, מציין גולדהבר בהערת שוליים מס׳ 218:

״שם אשת רבי יעקב – ״רחל״. בתם מרת חוה אשת רבי ישראל גרונוואלד מביזענץ [מעהרן] ולהם בן בשם רבי יוסף צבי, דיין ומ״מ בעיר ביזענץ ארבעים שנה [נולד בשנת תקמ״ה, ונפטר ז׳ סיון שנת תרי״ט] בעל מחבר ספר ׳קב יוסף׳ ותוכנו: מאמרים שונים להעלותם לזכרון לנערי בני ישראל, למצוא דבר בכל פרשה אגדות שונות, ולזקנים תוכחת מוסר, מאתי הקטן והצעיר יוסף צבי בן המנוח ה׳ ישראל גרונוואלד זצ״ל מק״ק ביזענץ דור רביעי למהר״מ א״ש. הספר לא נדפס. הידיעות הנ״ל, וכן אילן יחס יוצ״ח של רבי יעקב נרשמו ע״י נינו ד״ר מוריס גרונוולד בספרו ׳תולדות רבני קהלת בונצלאו׳ [גרמנית] פראג תרמ״ח, עמוד 26. [תדפיס מתוך ׳יודישע צענטראלבלאט׳ פראג תרמ״ח].״

למרות הפירוט הרחב יותר, גולדהבר רק הנגיש לקורא דובר העברית את המידע מתוך ספרו של גרינוואלד, אליו הפנה וואכשטיין כבר ב-1922, ולא הוסיף עליו פירוט או מחקר המשך.

ואולם, שילוב והצלבה בין המידע מתוך שלושת המקורות הללו (כולם זמינים כיום אונליין דרך אתרים שונים), ובין מסמכים ארכיוניים שנאספו והונגשו דרך מאגרי מידע גנאלוגיים שונים - ניתן לקבל תמונה מלאה יותר ומדויקת יותר גם לגבי ענף זה של צאצאי הפנים מאירות. זוהי הזדמנות עבורי להוסיף מידע חדש על שושלת זו, שלא היה מאורגן באופן נהיר עד כה:

ראשית, הספר ״תולדות יעקב״ מאת נכד הפנים מאירות יעקב בן אליעזר בן מאיר אייזנשטאדט, באופן שאיננו אופייני לז׳אנר זה של ספרות רבנית, לא כולל התייחסות רבה לאבותיו ולא מפרט מידע גנאלוגי לגביהם. כמו-כן, בהתחשב בכך שהתפרסם ב-1770, כמעט מאה שנים לפני שספרי הקהילות החלו להתמלא ברוב קהילות מרכז אירופה – המסמכים המוקדמים ביותר שהצלחתי לאתר הינם רישומי הפטירה של בתו חווה (או בשמה הלועזי אווה) ובעלה ישראל גרינוואלד.

ישראל גרינוואלד נולד בסביבות 1756 ונפטר בביזענץ (Bzenec), מוראביה ב-1 במאי 1812. אשתו אווה נולדה בסביבות 1755 ונפטרה שם ב-19 במרץ 1840.

היו להם לפחות שלושה ילדים:

1. הרשל (יוסף צבי) נולד בסביבות 1784.

2. בת בשם בלה נולדה ב-14 באפריל 1799.

3. בת בשם רבקה נולדה ב-28 בפברואר 1802 ונפטרה בת 4 בלבד ב-12 בינואר 1806.

סביר להניח שנולדו להם עוד ילדים, במיוחד לנוכח הפער של 15 שנים בין הרשל לאחותו בלה, אך הרישומים שלהם לא שרדו וכל שנותר הם שמות באינדקס הנלווה, ללא קונטקסט וללא מידע מלא.

הרשל (יוסף הירש) גרינוואלד התחתן בביזענץ ב-29 באוגוסט 1804 עם יהודית לבית שטראססלער, ילידת 1784. נולדו להם 7 ילדים:

1. חיה גרינוואלד, נולדה בביזענץ ב-7 בספטמבר 1805 ונפטרה שם כעבור חודש ב-9 באוקטובר 1805.

2. ירמיה גרינוואלד, נולד בביזענץ ב-13 בינואר 1807 ונפטר שם ב-9 במרץ 1809.

3. ישראל גרינוואלד, נולד בביזענץ ב-18 באוגוסט 1812 ונפטר שם ב-16 בספטמבר 1812.

4. רחל גרינוואלד, נולדה בביזענץ ב-12 במרץ 1814.

5. סלומון ליבל (שלום יהודה) גרינוואלד, נולד בביזענץ ב-9 באוגוסט 1816.ב-26 באוגוסט 1844 התחתן בביזענץ עם יולי (יוטאש) לבית רייס, ילידת 1824, ונולדו להם לפחות שלושה ילדים: זיגמונד (שנולד ביום הנישואים הראשון שלהם ב-26 באוגוסט 1845), יוסף הירש והיינריך. יולי גרינוואלד לבית רייס נפטרה בביזענץ ב-21 בדצמבר 1905 ונקברה שם. רישום הפטירה של סלומון ליבל לא שרד, וגם מצבתו לא שרדה, אך שמו מופיע באינדקס של רישומי הפטירה.

6. ישראל יואכים גרינוואלד, נולד בביזענץ ב-22 במאי 1819 ונפטר שם ב-26 בינואר 1820.

7. יעקב גרינוואלד, נולד בביזענץ ב-16 באוקטובר 1821.

יהודית גרינוואלד לבית שטראסלר נפטרה בביזענץ ב-23 בדצמבר 1829. כתשעה חודשים לאחר מכן, ב-9 בספטמבר 1830, נישא יוסף הירש שנית, עם רבקה לבית שטרומפּלערט (Strümplert). רבקה נפטרה ונקברה בביזענץ ב-27 בנובמבר 1853, ויוסף הירש גרינוואלד נפטר ב-8 ביוני 1859 ונקבר שם גם הוא.

מצבתו הבלויה של יוסף הירש גרינוואלד בביזענץ, מתוך מאגר JOWBR של JewishGen.

בנו הצעיר של יוסף הירש, יעקב גרינוואלד, התחתן בזמן ומקום לא ידועים עם אנטואנטה ״טוני״ לבית בוֹק, בתם של מרקוס בוק ושרה לבית יעלינק ונולדו להם שני בנים:

1. הרב ד״ר מוריץ (מרדכי) גרינוואלד, נולד ב-29 במרץ 1853 באונגאריש אוסטרו (כיום Uherský Ostroh). פירוט על ענף זה יפורט בהמשך.

2. אדולף אלברט גרינוואלד, נולד בסביבות 26 בנובמבר 1854, מופיע במפקד האוכלוסין של ביזענץ מ-1857. בהמשך, הוא רשום כעד ברישום הלידה של אחייניתו מריאנה גרוסמן בווינה ב-1895.

ככל הנראה, בסמוך ללידתו של אדולף אלברט נפטרה אנטואנטה, ויעקב נשא לאישה שניה את רוזליה (שרה) לבית בוֹק, שנולדה ב-26 בינואר 1831 באונגאריש בראד (Uherský Brod) לאברהם ויולי בוֹק. הגיוני שבין שתי הנשים, להן אותו שם נעורים, היה קשר משפחתי, אך לא ידוע מה הוא.

במהלך תקופה של 40 שנים, יעקב גרינוואלד שימש כמורה ומלמד בקהילת אונגאריש אוסטרו. רוזליה גרינוואלד לבית בוק נפטרה ב-8 במרץ 1906 ונקברה בביזענץ. יעקב נפטר ב-21 ביוני 1907 ונקבר גם הוא בביזענץ.

מצבתו של יעקב גרינוואלד בביזענץ, מתוך מאגר JOWBR של JewishGen.

ליעקב ורזליה נולדו עוד שבעה ילדים, אשר נזכרים בשמותיהם הפרטיים בלבד בספרו של מוריץ גרינוואלד, ללא כל מידע נוסף. להלן המידע שהצלחתי להשלים:

1. הנרייטה (ייטי) / יהודית דונאט לבית גרינוואלד, נולדה ב-1858 בביזענץ. נישאה בזמן ומקום לא ידועים לאדוארד / אשר דוֹנאט והם חיו בסובוטיצה, סרביה. נולדו להם תשעה ילדים, מתוכם שלושה בנים נהרגו במלחמת העולם הראשונה, ועוד כמה מילדיהם ונכדיהם נרצחו בשואה, אך צאצאים חיים מענף זה שרדו וחיים עדיין הן בסרביה והן בישראל. הנרייטה נפטרה ב-1938 בסובוטיצה וקבורה שם בקבר משותף עם בתה ונכדתה.

2. ד״ר יוסף הירש גרינוואלד, נולד ב-25 בדצמבר 1859, למד רפואה והשתקע בווינה. ב-16 באפריל 1893 נישא בווינה לפלורה לבית מילר [נולדה בווינה ב-5 בספטמבר 1869 ללואיס מילר ומנואלה זילבערקנאפף]. נולדו להם ארבעה ילדים: פרידה, שנספתה בשואה, הדוויג [1898-1903] ותאודור [1900-1918] שנפטרו צעירים ונקברו ביחד עם אביהם, ובן בשם רוברט [1896-1951] שהיגר לאנגליה וחי שם עם אשתו ליליאן. ד״ר יוסף הירש גרינוואלד נפטר בווינה ב-10 במאי 1931 ונקבר כעבור יומיים בחלק העתיק של בית הקברות המרכזי Wiener Zentralfriedhof, שער מס׳ 1.

3. הרמינה גרוסמן לבית גרינוואלד, נולדה ב-24 במרץ 1864 באונגריש הראדיסט (Ungarish Hradist). נישאה למרקוס גרוסמן [נולד 12 בדצמבר 1866 בפוֹליצה, צ׳כיה]. הם התגוררו בווינה, אוסטריה עד מלחמת העולם השנייה. ב-27 באוגוסט 1942 גורשו מווינה לטרזינשטט, וב-26 בספטמבר 1942 הועברו למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצחו. נולדו להם שני ילדים:

   1. מריאנה מילר לבית גרוסמן, נולדה ב-16 בינואר 1895 בווינה. נישאה ב-20 בספטמבר 1921 לאוטו מילר ולא ידוע מה עלה בגורלם.

   2. אריק גרוסמן, נולד ב-1 באוקטובר 1904 בווינה. נישא לשארי ונולדה להם בת אחת. אריק נפטר בדצמבר 1983 באנגליה. 

      
      

4. ג׳נט גרינוואלד, נולדה ב-26 בינואר 1866 באונגריש הראדיסט. לא ידוע מה עלה בגורלה.

5. מאלווינה גרינוואלד, נולדה ב-5 ביולי 1868 באונגריש הראדיסט. לא ידוע מה עלה בגורלה.

6. אדוארד איזידור גרינוואלד, נולד ב-25 ביולי 1874 באונגריש אוסטרו. ב-12 במאי 1895 נשא לאישה את אסתר שולמן [נולדה ב-1867 ליעקב שולמן ורגינה קסטלר] ונולדו להם שלושה ילדים:

   1. ריכארד גרינוואלד, נולד ב-25 ביוני 1896 בווינה. לא ידוע מה עלה בגורלו.

   2. אוטו גרינוואלד, נולד ב-2 בנובמבר 1897 בווינה. לא ידוע מה עלה בגורלו.

   3. אירנה גרינוואלד, נולדה ב-17 ביולי 1899 בווינה. נישאה לד״ר שלמה אשר בירנבאום ולא ידוע מה עלה בגורלם.

      
      

7. פאני מילר לבית גרינוואלד. לא ידוע מתי והיכן נולדה, אבל היא מוזכרת על-ידי מוריץ גרינוואלד כאחת מילדיו של אביו מאשתו השנייה. עד כה לא הצלחתי לאתר רישום נישואים שלה, אך היא התחתנה עם מיכאל מילר ונולדו ולהם ארבעה ילדים:

   1. סידוניה מילר, נולדה ב-2 ביוני 1885 בהודונין (Hodonin), צ׳כיה.

   2. וילהלם מילר, נולד ב-16 באפריל 1887 בהודונין, צ׳כיה.

   3. היינריך מילר, נולד ב-17 בינואר 1889 בווינה, אוסטריה.

   4. אוטו מילר, נולד ב-12 באפריל 1896 בפרייברג (לא ידוע אם מדובר בפרייברג שבגרמניה או במקום אחר ששמו השתנה מאז). ב-20 בספטמבר 1921 נישא בווינה לבת דודתו מדרגה ראשונה, מריאנה גרוסמן.

אני עוצר את הפוסט הזה בנקודה זו, כדי שכל מי שמעוניינים יוכלו לצייר לעצמם את הענף כפי שתואר עד כה. הפוסט הבא יוקדש לרב מוריץ (מרדכי) גרינוואלד, למשפחתו ולצאצאיו.

ההמשך יבוא בחלק ב׳...